צרפת איטליה שוויץ

טיסה מנתב"ג לז'נבה שבשוויץ. הסעה לעיירה לזוש שבצרפת והתמקמות במלון:

Chalet Hotel Les Campanules

ארוחת ערב בעיירה והתארגנות למחר לקטע הראשון של טור דה מון בלאן.

קטע ראשון וקל של שביל טור דה מון בלאן.

יצאנו מוקדם בבוקר מבקתת הסקי שעל ההר הישר לסופרמרקט שבמרכז העיירה להצטייד במזון. אכלנו במרכז ארוחת בוקר מהירה ופנינו לרכבל לעליה מהירה להר. צעדנו כ 6 שעות בנופים מדהימים של עיירות צרפתיות בהרים.

פגשנו המון מטיילים וניהננו מצעידה נוחה, קלה עם המון נופים. סיימנו בבקתה בקונטמין התמקמנו ויצאנו למרכז העיירה לטייל ולנוח על כוס בירה. מחר ממתין לנו יום מאתגר, ארוך וקשה של עליות לאורך כול הדרך.

היום היה קשה, מעייף, מאתגר ומהנה במיוחד.

זהו יום של טיפוס להרים הגבוהים, הליכה בשלג

וקור מקפיא בגובה של 2400 מ'.

היום התחיל מבטיח עם הרבה ירוק בעיניים, הרבה מפלים ומים זורמים בנחלים. ולבסוף הסתיים בטיפוס מעייף אך מהנה להרים הגבוהים. בדיוק הגשמת חלום ישן ההליכה בטור דה מון בלאן. סטינו מהדרך לביקור בשני אגמים פאסטורלים בהרים שלהגיע אליהם מצריך טיפוס ארוך ומתיש ובחזרה ירידה המכאיבה לברכיים. תוספת שהוספנו ממילה לקטע הקשה. סה"כ היה יום מדהים עם עשרות תמונות.

צרפתי את כול התמונות שצילמתי ולא בררתי כי אין לי כוח סבלנות אנרגיה וזמן לנושא. זה יעשה בבית. איתכם הסליחה.

בהמשך רמי יוסיף את תצלומיו.

קשה, קשה, קשה... עליות עלוית עליות וזה לא נגמר. קטע קשה נוסף החוצה מצרפת לאיטליה.

עליות, שלג, קרח, הרבה ירוק, הרבה מים, הרבה נופים והרבה זיעה. התחלנו את השביל עם יעל וגיא ונפרדנו בהמשך. צעדנו דרך הווריאנט שהוביל להרים הגבוהים ולנופים הנפלאים.

היה קשה אבל מהנה.

הסיום היה בבקתת אליזבטה שבאיטליה. מחר ממשיכים לעיר קורמייר.

יצאנו מוקדם בבוקר ללא יעל וגיא. החלטנו לקצר ולהגיע בדרך הכי מהירה וקלה לעיר כדי להספיק להגיע למעיינות החמים, אפילו לקחנו אוטובוס כשהתברר שהשביל עובר בכביש.

מסתבר שלמעיינות צריך להזמין מקום יום מראש אז החלטנו לצאת ל"סקייוואי" הרכבל של קורמייר לכיוון שמוני. היה מדהים לטייל באוויר בין הרי האלפים. חזרנו לעיר ופינקנו עצמנו בארוחה דשנה פיצה מקומית אותנטית.. וחזרנו לנוח במלון. מגיע לנו.

אחרי ארוחת בוקר טובה במלון:

 Hotel Les Jumeaux Courmayeur 

יצאנו מוקדם לתפוס אוטובוס לתחילת השביל. מזג האוויר היה נפלא וגם מצב הרוח שלנו.

המנוחה של אתמול עזרה לנו מאוד להמשך הדרך. התחלנו בעליה מסיבית מ 1200 מ' ל 2000 מ' עליה קשה אכזרית אבל מהנה. במיוחד כשאתה מגיע לסיום. כ 5 ק"מ של עליה להר בצל ועם מזג האוויר טוב. עקפו אותנו אצנים הנמצאים בתחרות ריצה להר. בסיום העליה נשאר ללכת קמ' ספורים על צלע ההר מה שנקרא המרפסת כשנופים פסטורליים מלווים אותנו משמאל. עיירות קטנות, נחלים, פרות, עצים מרחבים ירוקים והרי האלפים המושלגים. הרבה טבע ומראות מלבבים.

אחרי הליכה קלה ולא קשה הגענו לבקתת Rifugio Alpino Walter Bonatti

ושם השבנו את רוחנו בקפה, שתיה קרה ועוגת אוכמניות עד הצ'ק אין בשעה 15:30.

בינתיים השתזפנו בחוץ עד שהתחיל לרדת גשם.

לנים בחדר עם עוד מס' אנשים וחסר פרטיות.

מחר נלון במלון.

בלילה ירד גשם. אז בבוקר צעדנו קצת בבוץ אבל היה כייף ומהנה. מזג האוויר היה קריר לאורך כול היום. המראות אותם מראות: מרחבים ירוקים ענקיים, שלג לבן, שמים כחולים עם עננים לבנים, פסי כסף של זרימת מי הפשרת השלגים, פריחה מדהימה ושביל אחד ארוך.

עליה קשה של 500 מ' לגבול עם שוויץ ומשם ירידה לעיר הבאה שלנו לה פולי. אנו בשוויץ . שפשפת מציקה לי במפסעה. נטפל בה ונקווה שלא תהווה מכשול בהמשך הדרך.

היום הלכנו לאורך הנחל בעמק. בחורש בין עצים וסבך צפוף מסתירי שמש, היה ניפלא, עברנו דרך עיירות ציוריות שנחל זורם בניהם. בשמפאקס ישבנו ליד האגם ואכלנו פיצה. לבקתה הגענו די מהר בשה 13:30 ונאלצנו לחכות שיפתחו אותה בשעה 16:00 בינתיים נחים ועושים מסג' לרגליים.

יום נעים. הליכה בטבע. מים זורמים מזג האוויר ניפלא. אין משהו מיוחד פרט לנופים השוויצריים היפים. לאחר עליה מפרכת וארוכה הגענו לבקתת Bovine בגובה של 2000 מ'. המנוחה במקום מול הנופים האדירים פיצתה על המאמץ הקשה. לאחר מכן ירדנו ביער לעיר טריאנט ולבקתה Auberge du Mont Blanc ללינת הלילה. את המחשבות על האלטרנטיבה לעלות לווריאנט המסוכן Fenetre d"Arpette לגובה של 2600 מ' דחינו על הסף כי "באנו להנות ולא להתענות".

מחר יום חדש עם התחלה של 1000 מ' טיפוס ארוך ומיגע לגובה של 2300 מ'.

התחלנו את היום בעליה ארוכה וקשה מהבקתה שלנו  "Auberge du Mont Blanc" שבטרינט עד שהגענו לפסגה לגבול שוויץ צרפת.  שם אני ורמי התפצלנו. רמי התכייף לו ברכבלים וירד לעיר. ואני המשכתי לטפס בווריאנט לפסגת  הר "פוסטס" לתצפיות מדהימות. מזג האוויר שיחק לנו לאורך כול הטרייק והשלים לנו את החוויה המדהימה. בצהריים הגענו ל לבקתה Auberge La Boerne  שב Tre le Champ.

מחר עוד יום טיפוס, גם שימוש בסולמות וביקור באגם הלבן.

הברך של רמי עשתה לו בעיות אז התפצלנו, הוא לקח אוטובוס לשאמוני, טייל בעיירה ובצהריים עלה ברכבל לבקתה. אני המשכתי את הטרייק לעליה הרגילה של ההר. גולת הכותרת הוא הסולמות שבדרך והווריאנט לאגם הלבן. Lac Blanc. האגם שחלקו מושלג נימצא חבוי גבוה בין ההרים ומהווה אטרקציה למטיילים ולמקומיים. כרגיל עליה קשה ומתישה במיוחד לאחר ימים רבים שהגוף עייף. התנועה איטית וכבדה, אבל לאחר מאמצים רבים מגיעים סוף סוף לפסגה. הנוף כרגיל מדהים ויפה.

מחר כנראה נסיים את הטרייק בשאמוני ונוותר על ההגעה ללזוש ולסגירת המעגל.

החלטנו שאין צורך לסגור מעגל בטרייק ולצעוד 17 ק"מ מפלאג'ר ללה זוש ובמקום זה להתפנק יום נוסף בעיירת הסקי הידועה שמוני.

מיצינו את הטרייק אז קמנו מאוחר יחסית ואחרי ארוחת בוקר בסיסית ירדנו ברכבל לעיירה שמוני. חיפשנו את המלון שלנו שהתברר כביניין דירות. הפקדנו את התיקים ושמנו פעמינו לרכבל גואיי דו מידי הידוע. הרכבל עולה לאלפים ומתחבר לרכבל של קורמייר האיטלקי, רק שהקטע המחבר האמצעי אינו פעיל. הרכבל מרשים בגודלו חוויה בפני עצמה.

קניתי כרטיס יומי חופשי והתחלתי בשורת טיולים בין הרכבלים. פוניקולאר אמרנו.

היום יש המון תמונות כי התלהבתי במיוחד.