הודו על אופנוע

הטיסה וההגעה

17 בינואר 2019

בטיסה ישירה באל על מתל אביב למומבאי. במטוס פגשנו קרובי משפחה (אח של ג'וני ודינה מיבנה) וכן אנשים נחמדים כמו מושיקו המדריך מגדרה. הגענו עייפים לעיר הגדולה. לקחנו מונית למלון ויצאנו קצת לשוטט באזור הקולבה ולאכול ארוחת ערב. מחר מחכה לנו יום גדוש ועמוס.

יום 1 סיור שורשים.

18 בינואר 2019

התחלנו את היום עם ארוחת בוקר מאוחרת, החלפת כספים והזמנת סים שלפי החוקים החדשים יופעל רק בערב.

 פנינו לחרוש את העיר, נסענו עם מונית לסאט ראסטה ומשם ברגל לכול האתרים שסימנו מראש. "דואבי גאד" המכבסה הענקית הגדולה בעולם,  3 בתי כנסת, הבית ששרון גרה בו, הבית של גוני שמכר לפני 6 שנים והבית שאמא של שרון גרה בו לפני הנשואין.

שם פגשנו את החבר שלי "נאדו" שאירח אותנו בביתו. החליט לעשות לנו סיבוב במכוניתו בשכונת "דאדר" ששרון כול כך רצתה לראות.

ביקרנו בחנויות ממתקים הודיים מפורסמות, בקניון גדול וחדשני ואכלנו ארוחת ערב שנאדו הזמין אותנו.

יום גדוש, מעייף, ממצה ומרגש.

בסיום היום אספנו והפעלנו את הסים ופרשנו למלון.

ב 05:30 בבוקר יצאנו לראות את שוק הדגים של העיר מומבאי, דוחק, המוני ומסריח. לאחר ארוחת בוקר יצאנו לטייל בשער העיר ובמלון טאג' מאהל הסמוך למלוננו. משם לקחנו סיור לשכונות הסלמס של מומבאי "Dharavi" אולם לא הורשנו לצלם שם ואין תמונות אבל יש תמונות מלפני שנתיים כשהייתי שם.

היום ביקרנו בטיילת ובחוף צ'אופאטי והעלנו זכרונות מסיפורי ההורים. שרון מאוד התרגשה.

מירוץ מרתון שנערך על כביש ה"אושיין דרייב" מלווה במסיבת רחוב אותנטית נתנה לנו חוויה נוספת של שירה וריקודים ישנים. שרון השתתפה והתרגשה מאוד.

לאחר מכן נסענו לשוק הפשפשים "שור בזאר". לסיור ארוך בשוק של פסלים, עתיקות ומיני קשקושים.סיירנו ברחובות, ביקרנו במקדשים וצפינו בחתונות. לקראת סוף היום נסענו למסגד "הגי עלי דראגה" שכולו נימצא על הים ומשמש אתר תיירות מפורסם.

מחר טסים לדלהי....

היום עבר בטיסה לדלהי ונסיעה לאגרה. הצמדנו לנו נהג מבעוד מועד שילווה אותנו 3 ימים בג'ייפור. הנהג "הנדראנג'" אסף אותנו מנמל התעופה דלהי והסיע אותנו 3.5 שעות לאגרה. הגענו בערב כשחשוך, גשום וקר.

לדברי המקומיים רק כשהגענו התחיל לרדת גשם.

לאחר התמקמות במלון פרשנו לארוחת ערב עם "הנדראג'" במתחם שנראה כמו מוסך אבל היה הכי טעים בעולם. מיד אחרי ארוחת הערב פרשנו לישון ולהיות מוכנים למחר לביקור בטאג' מאהל ומצודת אגרה.

עם בוקר אספו אותנו הנהג "הנדסראג'" והמדריך "Gulshan"  למסגד טאג' מאהל. ההסברים היו ממצים ומאלפים עם תמונות מרהיבות. המדריך שימש אותנו גם כצלם. לאחר מכן נסענו למבצר אגרה העצום ושמענו סיפורים. בצהריים יצאנו לכיון ג'יפור כשבדרך עצרנו לאכול משהו.

ביקרנו גם במבצר "Fatehapura Sikari" העצום וכן ב "HarshatMata temple" טמפל עם המון מדרגות.

בערב מאוחר הגענו לגייפור. התמקמנו במלון ויצאנו לאכול ארוחת ערב עממית. מזג האויר היה נפלא ולא ירד גשם. מחר יום חדש.

אתמול בערב הגענו לעיר גייפור. אני קצת מרגיש לא טוב ולכן נסענו לראות רופא בעיר.

המדריך רצה לחסוך לנו כסף אז לקח אותנו למרפאה ממשלתית. טיפול חינמי אבל עלוב ביותר. תורים עד הודעה חדשה....

שילמנו כמה רופיות והתור קוצר למיידית.

רופאה צעירה מילאה אותי בכדורים ותרופות שבהמשך החלישו אותי מאוד.

ובכול זאת יום עמוס... ביקרנו במוזיאונים, בארמון העיר, במצודות, תצפיות על העיר וסיורים ברחובות.

היום ביקרנו במקדש הקופים, בעוד מקדשים, חתונה מקומית, והלכנו לראות קולנוע הודי במטרה לצפות בסרט הודי (לבסוף לא נכנסנו כי אין לי סבלנות ל 3 שעות סרט). עברנו למלון בוטיק אחר בעיר, מאוד קטן, ציורי וססגוני. מחר נוסעים לדלהי.

היום נסענו היישר לעיר הגדולה דלהי. 5 שעות נסיעה. בדרך עצרנו לבקר בטמפל (להתפלל). ועצירה נוספת למנוחה, לקפה ולארוחת צהריים. הגענו לדלהי אחר הצהריים, התמקמנו במלון שנימצא ליד המיין בזאר ויצאנו לסיור ארוך במיין בזאר, שוק אחד ענק, ססגוני, תיירותי, עם מיליון דוכנים כמו ששרון אוהבת.

סיור רגלי ארוך ברחובות דלהי ליד המיין בזאר ולאחר מכן הצמדנו לנו טוקטוק נהוג ע"י זקן נחמד שהציע את שירותיו. מאחר והיום זה יום הרפובליקה ההודית רוב החנויות והביתנים סגורים. זה יום חופש לעם ההודי וכולם יצאו לטייל באתרי העיר. יש גם מצעד צבאי במרכז העיר אבל ויתרנו כי חששנו מהדוחק ולהיתקע בכבישים הסגורים.

ובכול זאת יצאנו לכמה אתרים נחמדים עם הנהג הזקן שלנו... היה קצת קריר בנסיעה בטוקטוק הפתוח אבל באתרים היה נחמד.

היום טיילנו לבד בעיר. לקחנו הסעה למבצר האדום. הסתבר שהוא סגור לרגל החג אבל לידו מתקיים הפניננג גדול עם שלל המוצגים שהיו בצעידה אתמול. טילנו באזור זמן רב לבסוף צעדנו בניחותא למיין בזאר חורשים את כול השווקים שבדרך.

יום טיסה למומבאי לקראת סיום הטיול של שרון. מסתבר שעשינו טעות ברישום הכרטיס בארץ וכבר לא ניתן לתקן או לשנות אז נשאר רק  לקנות כרטיס נוסף. חלק מחוויות טיסות מרובות. במומבאי השמש זורחת והאירה לנו פנים. התמקמנו במלון מהודר ויצאנו לטייל בטיילת סביב המרין דרייב עד בואכה חוף צ'פאוטי שם אכלנו ארוחת ערב במתחם האוכל רחוב וחזרנו למלון עייפים אך מרוצים.

מחר נוסעים לבקר משפחה במומבאי.

אחרי ארוחת בוקר מלכותית במלון. יצאנו לסידורים בקולבה. החלפת כסף, כביסה, בחירת מלון פשוט בשבילי לאחר הנסיעה של שרון וכו'...

לאחר שהתפנינו מכול הסידורים יצאנו לדרך לקניות בשכונת "Dadar" שבסיומו יצאנו לכיוון "Kalwa" לדודה רייני. תחילה נסענו באוטובוס מקומי עד ששרון קיבלה את הג'ננה ודרשה להחליף במונית עם AC. חחחח...

דודה רייני קיבלה את פנינו בצורה נפלאה, התרגשנו, פגשנו גם את בעלה ובנה דיין. אירחו אותנו לארוחת ערב ביתית וחמימה. את סוף היום חתמנו בנסיעה ארוכה למלון והגעה בשעה מאוחרת.

מחר יום חדש.

היום עזבנו את המלון האהוב "Trident" שנמצא על חוף הים במומבאי ב "Marine Drive". ועברנו למלון "Taj Mahal Palace" הענק לקראת לילה אחרון של שרון בהודו. בצהריים נסענו שעה צפונה לבדוק אפשרות השכרת אופנוע לחודש וחצי וחזרנו עם תובנות לנושא. אחר הצהריים טיילנו בטיילת ליד המלון, ב"שער העיר" ואפילו יצאנו לשעה קלה קסומה לשייט בסירה עם כול ההודים. בערב נסענו שוב לשוק "שור בזאר" להשלים קניות אחרונות. חזרנו למלון היוקרתי מ"שוק הגנבים" עייפים אך מרוצים.

מחר שרון מתארגנת לטיסה חזרה הביתה.

היום היה רגוע ונינוח. ניצלנו את היום להתפנקות בחדר. לארוחת בוקר מאוחרת בחוץ. סיורי קניות קלים, סדורים אחרונים של שרון לפני טיסה ושלי להמשך שהות בהודו. בצהריים שרון יצאה לסיור מודרך ברחבי המלון ולאחר מכן יצאנו לשכונת דאדאר לאסוף קניות ומשם לשדה התעופה.

שרון חזרה הביתה ואני נשארתי לבד וכבר התחלתי להתכלב. מקלחות קרות בדליים, חדרים מעופשים עם חרקים, התקנת כילה כול ערב, אוכל רחוב חריף אבל טעים והכי חשוב האופנוע שאיתי.

זה שלוקח אותי לכול המקומות הנפלאים.

אבל צריך להתארגן עליו. ללמוד אותו, המטען לטלפון לא עבד. אז צריך לקנות חדש ממקום אחד ולהתקינו במקום אחר, לתדלק, ללמוד לקשור את המטען וכך עובר חצי יום. נסיעה לעיר הקרובה "לונבאלה" בכביש מהיר שאופנועים לא מורשים לעלות עליו עלה לי בקנס של 500 רופי... עד שהתאפסתי ומצאתי את עצמי ניגמר היום שבסופו קיבלתי חדר מעופש. הודו... אמרנו.

היום היה עמוס ומפרך.. התחלנו עם ארוחת בוקר ברחוב. סיורים בקטנוע למערות מעוצבות וחקוקות, טיפסנו גבוה למבצר נטוש, פגשנו מלא חברים ולבסוף נסענו לעיר פונה. הסתובבנו במרכז העיר ואז חיפשנו מלון זול קצת רחוק מהמרכז.

לקחתי יום מנוחה בפונה שכרתי מלון יחסית טוב והחלטתי לנוח. בצהריים יצאתי לטייל בעיר. הגעתי לפארק על הר ושם פגשתי מיליון חברים.

3 התחברו אלי ולקחו אותי לטייל ולהכיר את האזור ראינו מקדשים יפים, שתינו מיץ קני סוכר וצפינו על נופים מנקודות תצפית יפייפיות.

היה פשוט ניפלא.

מחר נוסעים דרומה ל  "Mahabaleshwar".

החלטתי להשאר בעיר הגדולה פונה יום נוסף. היה לי נוח ונחמד כאן ולא הרגשתי שמיציתי אז החלטתי להשאר יום נוסף ומחר אסע לעיירה "Mahabaleshwar".

הסתובבתי במרכז העיר, נסעתי המון בין התנועה הסואנת של העיר. ביקרתי בשני בתי הכנסת היחידים בעיר "פונה" ובבית חב"ד שהיה סגור אבל יש עליו שמירה.

ביקרתי במוזיאון."Raja Dinkar Kelkar Museum" שמציג כלי בית, ריהוט, כלי נגינה, בדים ופסלים מהמאות הקודמות. היה מאוד מעניין. וכן בארמון "Aga Khan Palace". שבו נכלא גנדי.

היום נסעתי מהעיר הגדולה "Pune" לעיירה הקטנה  Mahabaleshwar הנמצאת על ההרים. התמקמתי בבית אירוח זול הנמצא ב Old Mahabaleshwar.

כפר נידח בהרים שהתושבים בו עוסקים בלגדל תותים, לארוז ידני ולשלוח למומבאי.

התערבבתי עם התושבים והתחברתי אליהם.

משפחה מוסלמית עניפה בעלת מס" מטעים.

אז היום אכלתי הרבה תותים ואף גלידת תותים.

שלא כמו בארץ התותים מאוד גדולים ומאוד טעימים, מתוקים.

הסתובבתי קצת באזור הקרוב, ביקרתי ב 3 מקדשים שונים וכן במטעי התותים לפני פרשתי לישון.

מחר נסייר באזור הרחוק ונחפש נופים בהרים.

יום מדהים ומלא חוויות. 

הכרתי את "וולדיסלב" רוכב אופנוע מאוקריינה שהגיע מדלהי. אנגלית שלו על הפנים וכול משפט מתרגם בגוגל טרנסלייט.

התחברתי איתו ויחד יצאנו לנקודות התצפית שעל ההרים. הראות לא משהו אבל הנופים מהממים. תצפיות נפלאות.

לאחר מכן יצאת לבד למצודה "Pratapgadh Fort" שהיה רחוק כ 25 ק"מ.

הדרך פשוט מהממת: כביש צר ונופי בתוך יער עבות אפלולי ולסרוגין על הצוקים בהרים. הרבה פיתולים קשים עליות וירידות כמיטב הדרכים הקשות שבהרים.

היה פשוט ניפלא עד שאוטובוס כמעט הוריד אותי מהכביש. ואז התחלתי להיזהר.

המון קופים ביער, בנקודות התצפית ובמצודה. רק מחכים שמישהו יעשה טעות ויסתובב עם אוכל או שתיה ומיד הם תוקפים וחוטפים לו את המזון. היה ממש משעשע לראות את זה במיוחד כשחוטפים לילדים הקטנים.

גם אותי תקפו בהתחלה עד שהבנתי את הקטע והסתרתי את בקבוק השתייה.

יום ממצה ועמוס חוויות.

היום טיילתי רגוע בתוך עיירת Mahabaleshwar.

קמתי מאוחר. אכלתי ארוחת בוקר בדרכים ויצאתי לחקור את העיירה. נהנתי מכול רגע, ממזג האויר מהנופים ומהאנשים. היה כייף. פרשתי לישון מוקדם כי מחר נוסעים 200 ק"מ. לעיר הבאה Kolhapur.

יום נסיעות ארוך. יצאתי כרגיל מאוחר ובנחותה. את קפה הבוקר שתתי בדרכים.

50 ק"מ ראשונים של כביש נופי מפותל, נהדר, היורד מההרים לשפלה. הכביש משובש ומאתגר.

עצירות למנוחה וצפיה בנוף. לאחר מכן נסיעה ארוכה בכביש המהיר. 

הגעתי בצהריים לעיר הסואנת  Kolhapur ולאחר התמקמות בגסטהאוס יצאתי לטיול רגלי במרכז העיר ובשווקים.

מחר נטייל מסביב לעיר ובאטרקציות שלה.

היום יצאתי לטייל להכיר ולחקור את העיר "Kolhapur". עיר ללא תיירות זרה, כך שמצאתי עצמי הזר היחידי בעיר.

על פי המלצות ממקומיים יצאתי לבקר באגם ראנקלה.  Rankala Lake. מסתבר שהאגם גדול ויפה ויש בו הכול. דייגים, כובסות, סלעים גדולים, ברכות למתרחצים, טיילת יפה, ופינת דוכני אוכל. רבים מתושבי העיר פוקדים את האגם ומטיילים סביבו.

לאחר מכן יצאתי למוזיאון העיר. ולארמון החדש של Kolhapur שבו מוזיאון של פוחלצים וכלי מלחמה.

המשכתי ורכבתי קצת להרים לכפר Panhala לראות נופים ומבצרים.

ולבסוף סיירתי בנהר ונתקלתי בכוכב קולנוע צוות צילום סרט הודי. היה ממש משעשע.

כרגיל קמים בנחותה ומתארגנים לנסיעה לעיר הבאה "Belgaum" שבמדינת קרנטאקה.

כמצוותה של שרון כיסיתי בדרך את הפנים כדי לשמור על קני הנשימה מהפיח, האבק, וכול מרעי בישין הנימצאים באויר המזוהם של הודו וגורם לי לשיעול מתמיד.

בעיר התמקמתי במלון זול ונוח ויצאתי לטייל, לבקר בעיר ולהכיר אנשים.

עיר גדולה עם מרכז ושוקים ענקיים

לא עיר מעניינת במיוחד אבל היה נעים לחוש את העיר, להסתובב ברחובות, להכיר אנשים, להריח את ריחות השווקים. השווקים פה עצומים. זה מדהים.

ביקרתי באשרם.- אף פעם לא הבנתי את ההזויים שבאים לאשרמים לקבל הארה אבל מי אני שאשפוט.

היום שוב טיילתי בעיר. 

במקומות היפים וה"מפורסמים" של העיר.

נקלעתי לאירוע משפחתי והתלהבתי מהתלבושות של הבנות.

נחתי המון. קצת סידורים (כביסה, החלפת כסף, קניות)

ומחר נוסעים לעיר חדשה.

היום הגעתי לעיר  Hubbilli שבמדינת קרנטאקה. לאחר נסיעה יחסית קצרה בכביש המהיר.

התארגנתי על מלון זול במרכז ויצאתי לטייל בעיר.

מסתבר שמדובר בעיר אפורה ודי משעממת

אבל דווקה חיי היום יום הפשוטים של התושבים הם שמושכים אותי. העיר נימצאת בין מדינת גואה במערב לבין האתר האמפי שבמזרח. לעיר יש שדה תעופה כך שהיא משמשת כגשר קפיצה להאמפי.

וכך עשה קובי אסיה שהגיע לעיר בטיסה בדרכו להאמפי ומעביר את הלילה באותו המלון שבו אני מתארח. כך שסוף סוף העברתי ערב בשיחה בעברית.

חברי קובי אסיה עזב מוקדם את העיר במונית היישר להאמפי.

אני יצאתי לסיור במרכז העיר Havili. טיילתי במקדשים, חוויתי חוויות, פגשתי אנשים ונשמתי את העיר. היה מעניין ומאלף.

מחר כנראה אפגוש את קובי בעיירה האמפי.

נינוח יצאתי לדרכי לאמפי אבל לא ציפיתי לדרך מלאת מהמורות, אבק ופיח.. משאיות אוטובוסים עבודה בכביש, בקיצור מה לא.

עייף ומאובק הגעתי לגדה המדוברת (התיירותית) באמפי. לא היה לי כוח לצאת ולטייל לכן שכרתי חדר זול (ללא נוף) וביליתי ברחוב המתוייר. פגשתי מלא ישראלים. אכלתי ארוחת ערב ב"לב היהודי" ונזכרתי בכול המראות והחוויות שהיו לי עם רמי כאן.

(רמי לידיעתך הגייסטהאוסים הכי יקרים זה מוגלי ושנטי שהיינו בו. וזה כמובן בגלל הנוף הירוק).

היום טיילתי המון. 

אחרי ארוחת בוקר Omelette Masala & Coffee

יצאתי לכפר לחפש את וריש  Veeresh החבר שהכרתי לפני שנתיים ולקח אותי לביתו.

כיתתי רגלי בכפר עד שמצאתי אותו בביתו.

הפגישה הייתה מרגשת מאוד.

הוא וכול בני ביתו שמחו למראי ה Foreigner שבא לבקר בביתם הדל. שהייתי במחיצתם חצי יום.

לאחר מכן ירדתי לאגם לשייט ורביצה קלה ופגשתי לא מעט חברה צעירים ישראלים.

משם נסעתי למפל הקטן שהיה מאוד מאכזב.

את ארוחת הערב Chicken Masala  אכלתי בגייסטהאוס. היה ממש טעים.

וסיימתי את היום בבודי מסג' הודי חזק במיוחד.

החיים דבש כבר אמרנו...?

היום ביקרתי במיקדש הקופים  Monkey Temple

מטפסים 800 מדרגות למקדש כדי לראות קופים ונופים מהממים.

בהמשך נסעתי לגשרים מעל הנהר, לתצפיות יפות ולעיר Gangavathi.

שוב עברתי בכפר Sansagpur לבקר את וריש ואחותו לפני שאני עוזב.

אחרי מנוחת צהריים יצאתי  לנקודת תצפית מדהימה: "Sunset point, Hampi Island"  שקיעה מדהימה מעל הבולדרים הענקיים בהאמפי עם כול התיירים. הביאו גם כלי נגינה והיה מאוד נחמד.

מחר לעיר הבאה.

הזדכתי על ה Guest House הנחמד מוקדם ויצאתי לנסיעה לעיר הבאה Chitradurga. 

באחת הכפרים עליתי על במפר והקטנוע נישנק, נעצר ולא המשיך...   בעיה!!!

בדיקה מהירה מגלה שהמוסך הקרוב נימצא 20 מטר ממני.

מסתבר שהשרשרת המוסתרת נפלה ויש צורך לפרק, להרכיב, לחזק, לשמן למתוח. ובדיקה כללית של כול האופנוע בקיצור טיפול לאופנוע.

עוד חוויה בכפר ההודי.

הגעתי לעיר עייף ומותש לאחר נסיעה ארוכה. התארגנתי על החדר במלון. ואחרי מנוחה יצאתי קצת לטייל במרכז ובפארק שעשועים נושאי שאפשר להעביר בו יום שלם.

פרשתי לישון יחסית מוקדם ומחר נמשיך לחרוש את העיר.

ממש בתוך העיר יש מבצר ענק ויפה עם תצפיות על כול העיר. אפשר לבלות שם יום שלם. בליתי שם כול הבוקר ופגשתי מלא חברים.

במעבר לאטרקציה השניה נגמר לי המצבר באופנוע ושוב נסעתי למוסך להחליף מצבר.

שתי האטרקציות הכי גדולות בעיר הזאת זה המבצר הענק ומערת Chitradurga.

ארמון שלם מתחת לאדמה בתוך מערה ענקית. מדהים. נכנסים עמוד עמוק והמערה לא נגמרת.

מערה מדהימה. Chandravalli Caves.

שוב שכחתי מה קורה למי ששותה מירנדה ליד קופים פשוט קפצו עלי....

מחר נוסעים לעיר הגדולה בנגלור. חברים מקומיים כבר מחכים לי שם.

היום שלא כהרגלי לא צילמתי תמונות כי הייתה לי נסיעה ארוכה לעיר בנגלור וכול אחר הצהריים נחתי במלון ולא יצאתי.

העיר בנגלור ענקיתתת... ודי דומה לתל אביב. שבוע לא מספיק לחקור אותה.

בערב שוב שלא כהרגלי. לא אכלתי אוכל מקומי וסוף סוף אכלתי בשר. שוורמה מהשיפוד.

היום טיילתי המון במרכז העיר בנגלור. את הבוקר העברתי בסניף הדואר הגדול לשם משלוח חבילה לשרון.

ומשם יצאתי לראות את החיים המערביים של העיר. ביקרתי בקניונים. בארמון העיר וסתם הסתובבתי בעיר ושוטטתי כמו בתל אביב. נושם את העיר.

הנסיעות על האופנוע בעיר מתישות.

המון פקקים, צפירות, פיח, עשן, צפיפות, סיכון, רעש והמוןןןן שוטרים.... לצערי כאן חייבים לחבוש כסדה. בקיצור חווית נהיגה אמיתית בהודו.

כנראה אשאר עוד יומיים כאן כדי למצות את העיר הגדולה.

נסעתי לעיר הסמוכה שנקראת Hosur. רציתי לצאת קצת מבנגלור ולראות עיר אחרת וקצת טבע.

העיר נמצאת במדינת טמיל נאדו ולא תארתי לעצמי שאגיע למדינה הזו.

עיר קטנה, לא משהו, ביקרתי באטרקציות שיש לעיר להציע וגם יצאתי לטבע.

רוב הזמן לבד ואין מי שיצלם אותי לכן יש הרבה תמונות סלפי....😉

יום האחרון בעיר בנגלור הוקדש לטיול רגוע ביעדים ידועים.

ביקרתי בגן הבוטני.    Lalbagh Botanical Gardens (גוגל הזכיר לי שפגש אותי כאן לפני שנתיים). הרבה תיירים. גן גדול ויפה.

הייתי בארמון ומבצר טיפו סולטאן (Tipu Sultan's palace).

לידו מקדש ונקטאראמאן (Venkataraman Temple).

בשוק City Market שדי דומה לשוק מחנה יהודה. אפשר להסתובב בו שעות.

רחוב Commercial Street. עם החנויות המערביות ועוד כהנה וכהנה מקומות קטנים בעיר.

מיציתי את העיר ומחר נוסעים לעיר הבאה מייסור.   Mysuru

חלק נכבד מהכייף זה הנסיעות על אופנוע בן הערים כשהרוח מכה בך בפנים ואתה עובר ערים, כפרים, נופים, גשרים, נחלים, שדות, הרים, עובדי אדמה, רוכלים, דוכני אוכל ,אטרקציות. מחייך למתדלקות בתחנת הדלק, לגובות כספים במעברים, למוכרים בדאבות או בקיוסקים, עונה לשאלות הסקרנים. מצטלם עם האמיצים. בקיצור זה הכייף שבנסיעות.

ואני כול כך אוהב את זה.

לאחר מנוחה קצרה במלון יצאתי לחקור ולטייל בעיר.

ביקרתי בארמון המהרג'ה אבל לא נכנסתי כי היו המוני אנשים (יום א', אולי מחר בבוקר).

הסתובבתי בשוק המקומי הגדול.

ראיתי את הככרות היפות של העיר.

אכלתי ארוחת ערב וחזרתי לארמון לראות אותו מואר בשלל נורות.

את הבוקר הקדשתי בסיור בגן החיות.

הקופים מסתובבים חופשי ולא בכלובים.

המון תיירות מקומית. נחמד לא יותר.

לאחר מכן עליתי לגבעת צ'אמונדי Hill Chamundi לתצפיות ולמקדש.

ואז נסעתי לגני ברינדבן  Brindavan Gardens

גנים יפייפים עם המון מזרקות וחומת סכר במערב.

מסתבר שאני היחידי שטיילתי על הסכר לכול אורכו. לצערי שוטרים שראו אותי כעסו ומחקו לי את כול התמונות שצולמו מהסכר.

הרבה תמונות יפות של הגנים מלמעלה נמחקו. חבל. אבל אין מה לעשות. עדיף מלהעצר.

מחר נוסעים לעיר הבאה הכי דרומית במסע הזה "אוטי".

העיירה אוטי נמצאת במדינת טמיל נאדו הדרומית ומפה אני רק מצפין חזרה למרכז המדינה.

בדרך סטיתי מדרכי לפארק גן הלאומי באנדיפור (Bandipur National Park)

כדי לעשות סיור ספארי ולראות את החיות בטבע. מסתבר שאש פרצה במקום וכול הסיורים בוטלו... אכזבה.

אוטי נמצאת על ההרים משמע נורא קר בלילה.

אבל יש המון נופים.

קיבלתי את החדר במלון ויצאתי לחרוש את העיר ולטייל בסביבת האגם, Ooty Lake.

מחר נחרוש מסביב לאזור.

יצאתי לטייל מחוץ לעיירת "אוטי". לטבע, למרחבים הירוקים, למפלים ולאגמים.

הכבישים צרים ומפותלים עולים ויורדים בתוך יערות שבהרים.

ביקרתי ב Shooting Place עד כמה שהבנתי זה אזור שנעשים בו הרבה סצנות לסרטים לכן נקרא כך.

ביקרתי במפלי פיקרה (Pykara Falls).

בגן הוורדים למרות שאין פריחה.

וחזרתי לעיר להתארגן. להסתפר, פדיקור, לאסוף כביסה, לאכול ולהיות קרוב למלון לפני שיהיה קר.

קראתי שהדרך לעיירות Coonoor ו. Kotagiryi הסמוכות יפייפיה, הנופים מדהימים ויש הרבה תצפיות מרהיבות.... אז נסעתי לשם.

תחילה ביקרתי בפארק היפייפה Sim's Park, בעיר Coonoor.

אחר כך יצאתי לתצפיות:

Singara Tea estate

Lamb's Rock

Lady Canning's View Point

Dolphin Nose View Point

משם המשכתי לעיר Kotagiri ולתצפית:

Cathriene Falls View Point.

את הדרך חזרה ל Ooty עשיתי במהירות מהעיר Kotagiri לפני שתרד החשיכה ויהיה קר דרך ארוכה מדהימה מפותלת בהרים עם המון נופים.

נסיעה לעיר קוז'יקודה, שנמצאת על חוף הים במדינת קראלה.  6 שעות נסיעה של שכרון חושים, סלאלום מתמשך היורד מההרים עם נופים מדהימים. הנסיעה הכי כייפית ומהנה שהייתה לי עד היום.

לעיר קוזיקודה הגעתי מאוחר, התארגנתי על חדר ויצאתי לתור את העיר. התמקדתי בחוף הים וציפיתי לארוחת דגים דשנה.

יצאתי לטייל באזור מחוץ לעיר הסואנת ומלאת הפיח וגיליתי את היופי של מדינת קרלה. נסעתי קצת דרומה לכפר הדייגים kadalumi.   בדרך הייתי חייב לקחת מעבורת ולהנות מהמראות היפים. יש לציין שמאוד חם ולח ואני רוב היום רטוב ודביק מזיעה.

מתנחם בזה שמחר עוזב את העיר וממשיך להצפין.

קראלה יפה. 

אגמים, עצי דקל, לגונות, כפרי דייגים, גשרים, תעלות, חופים, הרבה מים וצמחיה ירוקה.

צבעי ירוק, כחול וחום שולטים בכול עבר. בקיצור נפלא.

היום נסעתי לאורך הכבישים הנופיים שעל קו החוף ועצרתי בכול פינת חמד אפשרית.

המון נופים, תצפיות וים.

העיר Kasaragod יחסית קטנה, שקטה ודי נעימה. אין בה אטרקציות מיוחדות לתיירים אז יצאתי מחוץ לעיר לטייל באתרי הטבע היפים שבסביבה.

Sea View Park

Chandragiri Fort

Chembirika Rocks

Bekal Fort

Nambiarkal dam

היום נסעתי צפונה ועברתי ממדינת קארלה למדינת קרנטקה לעיר מנגלור שנמצאת דרומית לגואה. לאחר שהתמקמתי במלון ונחתי יצאתי לטייל קצת במרכז העיר, פגשתי אנשים אבל לא צילמתי הרבה. עיר הודית טיפוסית די אפורה. היה יום קליל עם הרבה מנוחה.

טיילתי היום בעיר וגם יצאתי קצת לחופים.

פעם ראשונה ישבתי במסעדת דגים בחוף הים ואכלתי דג שלם.

נקלעתי לזירת קרבות תרנגולים.

ביקרתי במיקדשים יפייפים. אחד מהם גם בערב כשהוא מואר בשלל נורות צבעוניות. סטייל הארמון במייסור.

מחר נוסעים לעיר הבאה.

היום המשכתי לנסוע צפונה לעיירה הקטנה Honavar שבכיוון גואה.  אשהה בה יום ואמשיך לגואה.

לפני כן טיפלתי באופנוע במוסך טיפול שיגרתי והחלפתי שמן מנוע.

הדרך יפה. מלאה נופים, אגמים, נחלים ועצי דקל.

רכבתי בכביש הנופי הצמוד לחוף הים ועצרתי כול פעם שמצאתי משהוא מעניין.

על פי המלצה יצאתי להפלגה בסירה לבקר באי התיירותי:

"St. Mary's Islands"

עם הרבה חברה צעירים, היה יפה, נחמד ומשעשע.

כמנהגי בקודש בהגיעי לעיר חדשה יוצא לחקור אותה ולעמוד על צפונותיה ושכיות החמדה שבה.  Honavar לא אכזבה.

העיר די קטנה ופשוטה, אבל מסביבה חופי ים, אתרי טבע ואטרקציות יפייפים בהחלט.

מאוד נהנתי היום ובצער עוזב את העיר.

אבל מחר בבוקר נוסעים לחוף בעיירה הבאה "חוף פלולים" בגואה. בדרך נעצור באום ביץ.

ושוב יצאתי לדרך ליעד הבא לחוף פלולים שבגואה.

אני מצפין ומתקרב למומבאי ומשם הדרך חזרה הביתה. קצת בעסה.

כרגיל הדרך יפה והנופים עושים מצב רוח טוב.

עצרתי במיני מקומות שמצאו חן בעיני עד שהגעתי לחוף אום ביץ. שם היה חם מאוד אז מיהרתי לעזוב. כשהגעתי אחר הצהריים לפלולים מזג האוויר היה נעים ורוח קרירה מהים ליטפה אותי... אהבתי אז נשארתי על החוף. ארוחת דגים ועיסוי לגוף בגייסטהאוס סיימו לי את היום. ממש כייף.

מחר נצא לטייל ולחקור את האזור.

יצאתי לטייל מחוץ לחוף הפלולים ולחקור את האזור. גילתי מקומות יפים ונזכרתי במקומות שהייתי בהם שנתיים קודם. בערב חזרתי עייף לחוף. מקלחת קרה. ארוחת דגים מפוארת על החוף וסיימתי את היום.

מחר נוסעים לחוף הצפוני בגואה "ארמבול".

יצאתי לכיון חוף ארמבול שנמצא בצפון גואה.

הארכתי את הדרך ונסעתי בכבישים הקטנים הנופיים ולא בכביש המהיר.

נהנתי מהרכיבה, מהנופים וממזג האויר.

ניצלתי את ההזדמנות שאני עובר בעיר מרגאו לסטות מהדרך ולהיכנס ולהגיד שלום למשפחה של ויקטוריה.   היה ממש נחמד.

ארמבול כמו פלולים... חוף ים עם מלא חנויות תיירים. אין הרבה ישראלים (כי כולם בהולי בפושקר) אבל המון תיירות רוסית וסקנדינבית.

את היום סיימתי שוב בארוחת הדג  Kingfish על חוף הים.

היום היה יום ריאלקס. יום מנוחה בחופים.

לא יצאתי עם האופנוע אבל יצאתי ברגל לטייל בחופים, לטפס להר הסמוך Arambol mountain ולראות נופים. לשחות באגם Sweet lake. לשתות תה מול הים, לעשות מסג' עמוק ולאכול ארוחת ערב דגים על החוף.

פשוט לנוח, להירגע כי מחר ממשיכים צפונה ועוזבים את גואה ואת החופים.

היום הייתה נסיעה ארוכה ורצופה צפונה.

עברתי ממדינת גואה למדינת מהרשטה.

השתדלתי לנסוע צמוד לים בדרך הנופית והארוכה ולא בדרך המהירה. במקרה אחד לא הייתה מעבורת ונאלצתי לעשות עיקוף ובמקרה שני הגשר היה שבור ובשיפוצים ושוב נאלצתי לעשות עיקוף... חלק מהחוויות.

לעיירה הקטנה ולגמרה לא מתויירת הגעתי אחר הצהריים. התארגנתי על החדר ויצאתי לאכול. בתאבון.

היום התמקדתי בעיר Ratnagiri וסביבותיה.

חקרתי את העיר ומצאתי שהיא די פשוטה ומשעממת. אז יצאתי לטייל באזורי התיירות שמסביבה. ביקרתי במצודה, במערה, נקודות תצפית יפייפיות על הים ממרומי הצוקים הענקיים (לא כמו בנתניה). וכביש מתפתל על הצוקים שדי מזכיר את כביש מס 1 בחוף המערבי ב USA.

לאחר רכיבה ארוכה חזרתי עייף ומותש למלון.

ארוחת ערב ומתכוננים למחר לעיר הבאה.

כשאני נוסע נסיעות ארוכות אני בדרך כלל לא נוסע מהר (רק אם אני ממהר 😉) נוהג בכייף, זורם, עוצר בנקודות חמד, מתחכך עם האוכלוסיה, צופה בנופים. משתדל שהנסיעה תהיה ממש כייפית וזורמת במיוחד בכבישיים נופיים שיש הרבה סיבובים עליות וירידות גלים רכים על הכביש. מרגיש ממש שעולה ויורד על האוכף.

הגעתי למלון והרגשתי שאני בלב המדבר.

ללא אינטרנט ותקשורת חיצונית.

רחוק מהעיר וממקום הומה אדם.

ולבסוף הבנתי שאני גם האורח היחידי במלון.

בקיצור גם את זה צריך לחוות.

לאחר שהיה במלון ללא קשר עם העולם החיצון. מנותק לגמרה. יצאתי בבוקר לטייל בסביבה, נסעתי להרים מסביב, ראיתי נופים. ירדתי לכפרים, ביקרתי במבצרים.

משום מה יש איזה סיבה לקרנבלים הרבים שאני נתקל בדרך. סגידה לאלים.

מסתבר שההפנינג בחוף Harnai שהייתי בו אתמול מתקיים כול ערב. חוף מאוד מפורסם שהרבה מטיילים מגיעים אליו.

אז חזרתי אליו כמובן לארוחת הערב הקבועה.

אני מתקרב למומבאי.

נסיעה והגעה לעיר Fanvel הסואנת הסמוכה למומבאי.

יום קצר של סידורים וטיפולים לקראת הכנה לחזרה לארץ השבוע. 

מחר נטייל בעיר ונחקור אותה, מחרתיים כבר נהיה במומבאי.

תיקון: פאנבל שכונה של העיר מומבאי החדשה.

טוב, אז מסתבר ש Panvel זה שכונה ענקית במומבאי החדשה ואין הרבה מה לעשות בה.

אז יצאתי מהעיר לכיוון מזרח וגיליתי אתר תיירות מדהים שנקרא.  Matheran

מדובר בשרשרת הרים שצריך לטפס עליהם ברכב בכביש ארוך מתפתל שעולה בעליות חדות מאוד  למעלה. לאחר שמחנים את הרכב יש אפשרות לעלות לטופ או בסוסים או ברכבת או ברגל. אני בחרתי ברגל וזו הייתה טעות. (כי התעייפתי מהר ובזבזתי זמן מבלי למצות את המקום).

למעלה יש מרכז מסחרי קטן, מסעדות, מלונות ומלא שבילים לנקודות תצפית שונות מסביב להרים (צריך ללכת הרבה). מקום מדהים לדעתי. שם בעצם סיימתי את היום.

נוסעים למומבאי העיר הגדולה והחלטתי להגיע דרך הים במעבורת. מסתבר שהפעם זה קצת שונה. חוויה מיוחדת.

את היום העברתי בנהיגה וסיורים בתוך העיר שזו אתגר לא פשוט וחוויה בפני עצמה.

מצאתי עצמי מסתובב הרבה באזור "סט ראסטה" ואף נכנסתי לקולנוע לצפות בסרט הודי כדי להשלים את החוויה.

את הלינה הזמנתי בחדר בתוך דירה פרטית שגרים בה. חוויה נוספת.

יום לפני האחרון יצאתי לנצל את האופנוע לטיולים ורכיבה ברחובות העיר הגדולה מומבאי. טיילתי בשכונות עוני, התעכבתי בשכונת "Dader" הידועה בסוחריה וממרכולתם הצבעוניים. מחר זה חג ההולי אז השווקים שוקקי חיים. עליתי למבצר "Sion Fort" וצפיתי בעיר מגבוה. ביקרתי בשכונת "Kamathipura" הידועה לשמצה. ולבסוף החזרתי את האופנוע בסוף היום בשכונת Powai הצפונית. 

מתכונן למחר בערב לנסיעה לנמל התעופה וחזרה הביתה.

היום האחרון שלי במסע להודו והיום בערב טסים חזרה לארץ

איתרע מזלי והיום חג ההולי ובכול הודו חוגגים במוסיקה, מים וצבעים ססגוניים.

הצטרפתי לחגיגות הרחוב וחוויתי את חווית החג יחד עם כולם.

בערב כבר מתארגנים לטיסה חזרה לארץ.

.וכאן מסתיים עוד מסע מהנה בעולם.