מצנחי רחיפה

מחוויות הטיסה:

טיסת סולו ראשונה

מתרגשים מתרגשים מתרגשים 

עומדים לפני קפיצה ראשונה 

ראשון קפץ ירון, קפיצה טובה 

אני אחריו, 

שימי מחליט על הנפה אחורית, צודק, קשה להחליט הרוח לא יציבה... חלשה ומידי פעם מתחזקת... 

אני נירתם, מוכן, ו... מנסה להניף... חלש הרוח חלשה, לא מצליח להרים את החופה. 

מנסה שוב... כנ"ל רוח חלשה אבל מטעה כיון ששק הרוח מלא אויר וזה מטעה. 

ניסיון נוסף... (קצת מלחיץ, שימי מנסה להרגיע). 

ידיים ידיים ידיים.... שומע את שימי 

ספק זועם ספק מעיר... צודק, זה עקב האכילס שלי 

גם ביצירת קיר הוא רוצה ידיים ישרות... כנראה שאני לא שם לזה. 

ניסיון נוסף ושוב החופה לא מצליחה להתרומם. 

שימי מחליט על הנפה קדמית, גם אני חושב כך, ישי נירתם לסיוע סידור החופה. 

שימי נעמד בחזית 

מסמן את הכיוון... הכול חשוב כיוון הרוח, עוצמת הרוח, סידור חופה... 

ניתן האות ואני רץ בכל הכוח. 

לא מוותר, בכל הכוח... למרות שהחופה בולמת, אני ממשיך לרוץ, מרגיש טוב... לא יודע היכן ממוקמת החופה אבל אני פשוט מרגיש אותה טוב... מרגיש את האחיזה הטובה, היא מעלי, מלאה, יציבה וסימטרית כמו שצריך, פשוט מרגיש טוב. 

לא מפסיק לרוץ, אסור להפסיק לרוץ 

ו... הופ, באויר.. 

זהו... חלומי ... 

חוויית החיים... 

הוי כמה שאני מרגיש מצוין 

מרגיש את השליטה המלאה במצנח. 

רוצה לעזוב ידיים ולשבת טוב אבל לא יודע אם מותר לי, מנסה תוך כדי פיתול הגוף להתיישב... לא הכי טוב. 

הרתמה לא יושבת עלי טוב, לא מספיק הדוקה, לא נוחה, 

מסקנה ראשונה: לפני קפיצה חייבים למתוח את הרצועות, 

מסקנה שניה: לא לשכוח לשאול את שימי על המעבר לתנוחת ישיבה אם מותר לעזוב ידיים. 

חוץ מזה מה שנשאר זה רק להנות מהנוף, מהרחיפה ומהחוויה, ההיגוי קל, שליטה על המצנח בקלי קלות, ידיים למעלה ו 10% מתח בברקסים... כמו שצריך. 

אני שומע בקשר שאני בתוך תרמיקה, כן, לפתע אני מרגיש את הטלטולים הקלים של המצנח, אן בעיה עוד קצת משיכה של הברקסים זה מייצב את המצנח, מרסן אותו, לא יותר מידי לא עוברים את הכתפיים. אני שומע הוראות היגוי בקשר אני מבצע אוטומטית ופשוט נהנה מהנוף. 

מבחין בשדה הנחיתה, פשוט וקל, צריך להגיע לשם... אני בגובה רב. 

יש לי הרבה זמן לשמיניות וזה יתן לי אפשרות לשחק עם ההיגוי לחוש וללמוד אותו. 

הדבר פשוט וקל. 

שמיניות ארוכות מצד לצד, יש לי את כל הזמן שבעולם, שוב הוראות בקשר, לא תמיד מדויקות, אפשר להבין, קשה מלמעלה לאמוד את מקומי ביחס לשביל, שימי יודע את זה ולא מלחיץ. 

אני מתקרב לנחיתה. 

מתחיל לתכנן, אומד את הגובה, את המרחק ואת הכיוון... 

מבט מהיר לעבר הסרטים מבהירים לי בדיוק את כיוון הרוח. אני חייב להגיע ממול כך הנחיתה תהיה לי קלה. 

רוח מערבית עם טיפה צפונית, מנווט את עצמי ללא שום בעיה. 

ישר למרכז השדה... אני יורד (שימי מזכיר בקשר לא לשכוח לעבור למצב עמידה ברתמה). 

בזמן המתאים פונה לפיינל... במרכז השדה, בדיוק בזמן. 

עובר למצב עמידה, השדה רץ לפני... אני מתכונן לרוץ... בדיקה מהירה ואחרונה: כיוון, מיקום, וגובה, נישאר רק העיתוי לביצוע הפלייר 30 סמ' מהקרקע. 

פלייר ארוך.... ואפילו לא צריך לרוץ, מסתובב ומוריד את המצנח. 

וואו ... עשינו זאת, 

עכשיו במהירות לענות לשימי בקשר שהכול בסדר. 

מסקנות: 

      1. ידיים ישרות בהנפה אחורית. 

      2. ידיים משוכות לאחור גבוה בריצה להמראה גם באחורית וגם בקדמית. 

      3. מתיחת רצועות הרתמה טרם יציאה לרחיפה. 

כך זה התחיל......

טיסה שניה 

נרתם כמו שצריך... כולל ישום מסקנה מהטיסה הראשונה מתיחת רצועות הרתמה. 

מבט לבדיקת עוצמת הרוח מבהירה לי שהולכת להיות הנפה אחורית ואכן שימי מודיע על הנפה אחורית. 

אני מוכן, זוכר שצריך להניף עם ידיים ישרות, מסדר קיר, ושוב שימי מעיר לי על הידיים, אוף, לא הולך לי בקטע הזה. 

חייב לקחת לתשומת לב מירבית. 

מוכן להנפה... מניף... המצנח עולה יפה, מצויין, בדיוק מעל הראש. ויציאה.. החלפת ידיים, תנועה לאחור, סיבוב, וריצה חזקה בכל הכוח... שומע בקשר ידיים גבוה לאחור ומיישם בכל הכוח... 

יציאה חלקה, הייתה שקיעה קלה? אולי, לא הרגשתי, אני באוויר. 

מרגיש מצויין... שוב רוצה לעזוב ידיים ולשבת בנוח אבל מוותר. 

שימי מרגיש ונותן הוראה בקשר שב בנוח, מחייך לעצמי ומתיישב בנוח תוך פיתול הגוף. 

גבוה באויר אני עצמי והמצנח. 

מזהה את שדה הנחיתה בקלות ושועט לכיוונו. 

מרגיש מצויין במיוחד לשמע קולו הרגוע של שימי בקשר המקנה ביטחון. 

ציות אוטומטי להוראות בקשר תוך הנאה מהרחיפה ומהנוף. 

יורד לכיוון הנחיתה... ניצמד לשביל המזרחי, אני בגובה רב, מבצע שמיניות רחבות וכבר מתכנן את הנחיתה. 

אני שומע בקשר ששימי כבר לא איתי הוא מוציא את ירון לאוויר, אני מבסוט זה מוכיח שהוא סומך עלי ונותן לי עצמאות, אני אוהב את זה. 

יורד לאט.. ופתאום טלטלות, משיכה קלה על הברקסים עד הכתפיים לריסון וייצוב המצנח ושוב אני למעלה, נקלעתי לתרמיקה... אני פשוט נהנה מזה, מושך את הזמן... שמיניות ושקיעה איטית מעל השביל. 

מתכנון את הנחיתה בקפדנות, מזהה את הסרטים במרכז השדה, את כיוון הרוח וממתין לזמן המתאים ליציאה לפיינל. 

משתדל להיות במרכז השביל בעת היציאה לפיינל. לא מוקדם מידי ולא מאוחר מידי. 

בדיוק בזמן יוצא לפיינל, עובר לעמידה, הרוח מערבית ואני מולה לכיוון המרכז, לכיוון הסרטים, סטייה טיפה כדי לא להיתקל בעמודים ומתיישר... פלייר ארוך ומיד נעמד.. ריצה קלה... מסתובב ומוריד את המצנח.... מעולה. 

מסקנות: 

     1. להקפיד על ידיים ישרות גם בהכנת קיר. 

     2. לשבת בנוח, להנות מהטיסה ולא לחשוש מטילטולים. 

     3. להמשיך להקפיד ולתכנן נכון את הנחיתה. 

נתונים: 

     תאריך:         02 ליוני 2006 

     אתר:            מבוא חמה 

     טייס:            חממי ניצן 

     מדריך:         שימי הנגבי 

     עוצמת רוח:   8 קמ"ש ו 20 קמ"ש 

     כיוון רוח:     

סירטון  1

שוב סירטון

סירטונים ...