ללאוס הגעתי לאחר התחבטות רבה.
לא תכננתי ולא חשבתי להגיע לשם. אלה מה חברים תרמילאים שפגשתי בדרך (רמי ומאיה) יעצו לי מאוד להגיע לשם.
ניצן אתה תאהב את לאוס מאוד. את המדינה את המקום את האנשים ואת הנופים אמרו לי. אם אהבת את צפון תאילנד וצ'יאנג מאי אתה מאוד תאהב את לאוס כי יש בה יותר טבע יותר ירוק היא עתיקה יותר, כאילו הזמן בה עמד מלכת. עדיין תקועה בשנות ה 40 וה 50.
זה מאוד הדליק אותי.
לאחר האכזבה באימגרשיין (משטרת ההגירה) בצ'יאנג מאי כשלא קיבלתי את הויזה השנתית שייחלתי לה. אמרתי לעצמי נוסעים ללאוס וזהו. עוד באותו היום קניתי כרטיס נסיעה לעיר הכי קרובה אלי בלאוס לונג נאמתה.
מסתבר שזה היה צעד חכם מאוד.
נסעתי ולא התאכזבתי.
ינואר 2016
הנסיעה ללאוס אורכת יומיים כאשר בדרך עוצרים במקומות יפים ולנים בגסט האוס שנימצא על גדות נהר המקונג בעיר "שיאנג קונג" לפני שעוברים את הגבול היה ממש כייף ומפתיע. היינו מס' תיירים ממדינות שונות וכול אחד קיבל חדר בגסט האוס שהיה מאוד נוח, טיילנו בערב בעיירה וצפינו במדינת לאוס מעבר לגדת הנהר.
בבוקר עם המעבר בגבול הכרתי שני זוגות ישראלים (אור יובל מתן ודור) שסיפרו לי שמתכוננים לעשות טריק 3 ימים בעיירה "לונג נאמתה" כי זאת התכלית והמטרה של המטיילים שמגיעים לעיירה "טריק בג'ונגל". נדלקתי על הרעיון והחלטתי להיצמד אליו. עלינו לאוטובוס מקומי ועשינו את הדרך בעצלתיים לעיר המדוברת "לונג נאמתה". כשהגענו מיד התמקמתי בגייסט האוס מקומי וגם שם הכרתי מטיילים ישראלים נוספים (רועי צביקה ונופר) שכבר סגרו על טריק. בסיועם האדיבה פניתי לאיציק המקומי הנודע (סוכן נסיעות חביב על הישראלים שנתנו לו את הכינוי) לסגור על אותו טריק למחרת.
יצאנו בבוקר לשוק המקומי מכונסים וצפופים, רכובים מאחור על טוק טוק פתוח כשהרוח הצוננת של הבוקר מכה בפנינו...
10 מטיילים ישראלים ומדריך מקומי לאוסי...
המדריך קנה את ארוחות היום מהשוק ונתן לנו זמן לשוטט וליהנות ממראות תכולת השוק המקומי. היה מעניין, שוק גדול צבעוני ומוזר. בהמשך התחלנו לצעוד אל תוך מעבה היער והרגשנו מנותקים מהציוויליזציה ומכול אדם, לבדנו בג'ונגל צועדים מוקסמים מהמראות השונים הבלתי מוכרים של הטבע במלא הדרו. המדריך.... לימד אותנו לאכול תוך ישיבה על האדמה ולגייס את עלי צמחיית הג'ונגל לעזרתנו ולשמש כשולחן, צלחות וכלי הגשה. המראות והנוף היו יפים ולא רגילים וצעדנו עד אשר הגענו לכפר היעד. פגשנו במקומיים, שיחקנו איתם קצת, והתארגנו לארוחת הערב ולינה במקום.
היום שוב המשכנו את צעדת היום באותה המתכונת של אתמול, לאחר ארוחת בוקר ושעשוע עם ילדי הכפר יצאנו לדרך אל תוך הג'ונגל שבסיומו חצינו נחל וחזרנו לעיר.
היום החלפתי גסט האוס למקום יותר מפנק, השכרתי אופנוע ויצאתי לבדי לטייל בעיירה ומסביבה, כשאתה לבד אתה מטייל הרבה ומספיק הרבה, נכנסתי אל תוך הכפרים והתרועעתי עם המקומיים, נסעתי בכבישים וראיתי נופים חקלאיים מלפני הרבה שנים עם אנשים פשוטים השמחים בחלקם, היה ממש כייף ומהנה, הפשטות ומרחבי הנוף הירוק הבתולי גרמו לי להתרוממות ועינוג הרוח כי זה מה שחיפשתי בטיולי.
ללונג פרבאנג נסעתי עם מיניוואן שנתקע בדרך עם תקר בגלגל ותקע אותנן זמן ממושך עד שהגיעו לסייע, הכול לאט ורגוע, הנחמה הייתה הנופים בדרך שהיו יפים, נופי הצפון הירוקים של לאוס. בסופו של יום הגענו למחוז חפצינו ואני התפניתי למצוא גסט האוס ולאכול ארוחת ערב בשוק המקומי ולשלוח כביסה.
בבוקר יצאתי לסרוק את העיר ברגל, הרבה ברגל, למקדשים הקרובים, תצפיות שונות, ביקור בנהר, חציית גשרים רעועים הבנויים מקני במבוק. ולבסוף בערב להחזיר כביסה, מסאג', ארוחת ערב בשוק הלילה והופעת פולקלור מקומית. יום עמוס, גדוש ומעייף.
06:00 בבוקר חושך וקר יוצאים הנזירים לקבל מתושבי המקום אוכל שאותם תורמים לעניים. אטרקציית תיירותית במיטבה. ארוחת בוקר בבית קפה במרכז. מחפשים להחליף גסט האוס אחר ומשכירים אופנוע לנסיעה למפלי קאונג סי. מפלים יפיפיים ומאוד מפורסמים. כמובן פוגשים גם ישראלים אבל ממשיכים הלאה לחרוש גם את העיר מה שלא הספקתי יום קודם. סוף היום מקנחים בארוחת ערב אותנטית בשוק הלילה הסמוך וקונים כרטיס נסיעה למחר בבוקר לעיר הבאה ואנג ויאנג.
נסיעה ממושכת באוטובוס מקומי עמוס לעייפה ומגיעים לעיר המתויירת ואנג ויאנג, מיד מרגישים באווירת השאנטי למראה כול התיירים המערביים הצעירים, פאבים ובארים פרושים למרגלות הנהר, נופים משגעים ואווירת חופש, פרישייק וגן עדן. מטיילים רגלית בעיירה וממצים אותה עד כמה שאפשר כי מחר משכירים אופנוע ויוצאים לסביבה המרוחקת יותר.
אחרי ארוחת בוקר קצרה, משכירים אופנוע ויוצאים לחרוש את האזור השופע בטבע בתולי. יום כייף ומלא חוויות אפילו הגשם שירד לא הצליח להעיב על ההנאה אולם יצר מלא בוץ שגרמו לי להחליק מהאופנוע במהירות נמוכה והחזירו אותי למציאות. היום היה גדוש וההספק 2 תצפיות (טיפוס רגלי על הרים) 3 מערות ולגונה אחת. מחר נוסעים לעיר הבירה ויינטיאן. במחשבה שניה הייתי צריך להישאר עוד יום אבל הכאבים בברך מהחלקה מהאופנוע זרזו אותי לצאת.
שוב נסיעה בוואן שוב תקר בגלגל, נסיעה יחסית קצרה ואנו מגיעים לעיר הבירה של לאוס, עיר אפורה ומשעממת. סיור ממצא ברגל בעיר. ביקור בשוק היום ובשוק הלילה (בעיקר בגדים ונעליים). יום פשוט. אין הרבה מה לראות בעיר. מפגש עם מקומיים, מחפשים את האטרקציות של העיר ומתכננים את הנסיעה למחר לעיר טא קאק ללופ אופנועים המפורסם.
נסיעה ארוכה ומהנה באוטובוס מפואר, הכרתי בחור קוריאני שמתגורר ועובד בלאוס ישבתי לידו באוטובוס בחזית מול הנוף מעל הנהג (הבחור דאג שאשב לידו כי המקומות ממוספרים והוא דובר את השפה המקומית. מסתבר שגם הוא בדרך לעשות את טרק האופנועים אולם הוא מחכה לעוד חבר נוסף שצריך להגיע יום למחרת). אתו העברתי את כול היום, הגעה לגסט האוס הידוע של המטיילים ((Thakhek Travelers Lodge שנימצא מרוחק ממרכז העיר. טיול רגלי בעיר, ארוחת ערב וקניית מס' תחתונים שיהיו לי מוכנים לטרק (מסתבר שאיבדתי כמה בדרך בין הכביסות). סגרתי באותו היום את נושא האופנוע (עם מיק ו קו) וישבתי על המסלול המתוכנן לקראת הימים הבאים, מעניין שלא נתקלתי בשום ישראלי עד כה.
יצאתי לדרך בבוקר מוקדם, על האופנוע חמוש בציוד לשלושה ימים, שיכור מתחושת החופש וההנאה שבטיול עצמו. מזג האוויר היה פנטסטי ואני השתדלתי לעצור הרבה ולהיפגש עם המקומיים המתגוררים בצד הדרך. נהניתי מאוד מהדרך ומהנופים. הנופים היו יפיפיים לא שגרתיים ועשו לי את כול היום. בדרך פגשתי עוד זוג רוכבים אנשי קבע מהולנד התיידדנו קצת אבל לא המשכנו יחד.
למחרת תדלקתי את האופנוע וסטיתי קצת מהמסלול לעבר הגבול עם בורמה הבנתי שהדרך יפה מאוד וחבל לפספס, התברר כי הדרך עולה מעלה מעלה ומתחיל להיות קר מאוד ואפילו קצת גשום ליד הגבול, בדרך חזרה חיפשתי ומצאתי מקור של מעיינות חמים באדיבותם של המקומיים שהאירו לי פנים. המראות יפים, האנשים חביבים, מזג האוויר מצוין ואני מאוד נהנה. מצאתי את עצמי מסתובב בין אתרי הטבע המקומיים שעדיין הקדמה והתיירות לא נגעה בהם. טיפסתי למפל מבודד ולבסוף נחתתי בגסט האוס על אם הדרך בעיירת שכוחת אל באזור שם העברתי את הלילה.
למחרת בבוקר שוב יצאתי מוקדם והפעם נסעתי לאתר התיירות מס' 1 במקום: מערת "קונג לור" מערה שנכנסים אליה בסירה עם מקומי, חושך מוחלט ורק הפנסים מאירים ולבסוף אחרי 7 ק"מ יוצאים באיזו לגונה יפיפייה לארוחה קלה ומנוחה ואז שוב עושים את הדרך חזרה. מדהים!!! את הדרך חזרה לגסט האוס ולסיום המסלול עשיתי בזריזות, לא פוסח על עצירות במקומות יפים ונהנה מכול רגע במסע. בערב כבר קניתי כרטיס נסיעה לעיר הבאה פקסה.
קניתי בגסט האוס כרטיס לאוטובוס וי אי פי ל"פקסה" בשמונה ושלושים בבוקר. מסתבר שזה אוטובוס מקומי עלוב עם נהג שמעשן כול הדרך. דלת הנהג פתוחה כול הזמן וממהירות הנסיעה 40 קמ"ש. חלון הנהג מנופצת. ויש לו עוזר שמטפל בכול נושא הנסיעה. כ 10 נוסעים חצי מקומיים וחצי תיירים. אין ישראלי אחד.
אבל פגשתי את אינגה. משיחת הכרות קצרה הבהירה לי שהיא מגיעה מטא קאק מבלי לעשות את הלופ כי היא פחדה (מה שנשמע כמופרך כי היא רוכבת על אופנוע ימהה מפלצתי בגרמניה), מעניין...
היא עניינה אותי בעוד לופ אופנועים של יומיים שלושה הקיים בעיר פקסה ואני נדרכתי... סיכמנו שנעשה אותו ביחד כשאני נוטע בה ביטחון לרכיבה. חיפשנו גסט האוס משותף והחלטנו להשאר ביחד. כשבאותו היום כבר הלכנו לתור את העיר, לתכנן לחפש ולקבל הדרכה לגבי את סיור האופנועים המשותף. (יש מקומי צרפתי שנותן הדרכה באנגלית).
שכרנו אופנועים קיבלנו מפות ויצאנו לדרך... סיבוב קצר בעיר, דלק ולמפלי הסביבה... הגענו לעיירה טד לו ושם הסתבר שיש מפלים נפלאים, נהר מדהים וחיי כפר צנועים המתקיימים מהנהר בלבד. לנו בדורהאוס בית אנשים מקומיים שמארחים מטיילים בגרושים עם תנאים מינימליסטים להחריד. חוויה לא נשכחת.
שוב יוצאים לדרך על האופנועים והפעם בדרך חזרה לפקסה דרך אתרי טבע ומפלים הנקרים לנו בדרכנו. היה מהנה ביותר.
יצאנו במיניוואן לכיוון 4000 האיים כשהכוונה להגיע לאי דוט דט. לאחר שייט קצר בנהר הגענו לאי ואני ואינגה נפרדנו. מצאתי גסט האוס זול על המים מה שעשה לי את החיים יפים מאוד. התמקמתי ויצאתי לסיור רכוב אופניים באי ובאי הסמוך.
פגשתי ישראלים (נטע חגי ואוהד) ויצאתי אתם לטיול מקיף וממצא באי הסמוך. מפלים ונוף. סמוך לגסט האוס ישנה מסעדה ששם נהגתי לאכול ולהתרווח על שייק פירות מקומי והחיים נראו לי דבש !!!
נוסעים לקמבודיה, קנינו כרטיס הכולל את השייט חזרה מהאי, את המעבר בגבול לקמבודיה ונסיעה עד העיר באנג לונג. שם פגשתי בחור מקומי שנדבק אלי והחליט לעזור לי... במציאת גסט האוס, סים לטלפון, השכרת אופנוע. מסירת כביסה וכו... קמבודיה שונה, מוזרה, עתיקה ומעניינת.
קישורים